האמונה בילד מוקד בהצלחה 

"אשרי המאמין"

אין ילדים קשים, יש ילדים שקשה להם. משפט מפתח מדהים ומרתק שנאמר על ידי מנהלת מעולה, כאשר נודע לה, הזהירו אותה מחלק מילדי בית הספר.

בהמשך השיחה זורקת המנהלת משפט נוסף נפלא אצלי כל הילדים יצליחו. שתי אמירות עקרוניות להצלחה בחינוך. התקופה שונה, הדור אחר, הנוער שונה, ההתמודדות אל מול תלמידים הניזונים מסביבה משפיעה שלעיתים היא שלילית ויש בה גם המון חיובי. אך ברור הוא שאי אפשר ואולי אסור להתעלם מהקורה סביבנו. אל לנו לעצום עיניים מכל הקורה בעולמנו המדהים, אסור לנו להתמקד "רק" ואך ורק בנעשה בכיתה ללא התחשבות באחר, בשונה, באמצעי התקשורת, באינטרנט ובעולם שהפך כולו כפר גלובלי.

חלק מהמורים שאינם מצליחים להגיע אל התלמידים, זוקפים כישלונם באי אפשרות להתמודד עם סביבה קלוקלת, בחוסר רצון ובמוטיבציה נמוכה להתגבר על קשיים שבדרך, אני המורה וכיתתי שלי אעשה כל מאמץ, אשתדל, האם מאמץ והשתדלות מהווים בסיס להצלחה? שהרי הרצון של כל מורה להצליח. אך ההצלחה תלויה בעיקר בך - המורה, מפיך. הפה הוא צינור המחשבה, כאשר הראש, המוח חושב חיובי-פוזיטיבי והפה אומר זאת בקול בזקיפות קומה, בעוצמה ובנחרצות, ימצא המורה את כל הכלים להתמודד עם כל קושי, עם סביבה עוינת וקשה. הוא יצליח להפוך כל כישלון לאתגר.

הכל תלוי בנו, מנהלים מורים וכמובן הורים. הילדים יהיו פחות תלויים, יותר יצירתיים אם תאמינו בהם ובכוחות שלהם. הילד גדל בעולם של בחירה, דילמות, שאלות, עליו מוטל כל הזמן להחליט מה להדגיש,,, מה לקחת אלי,,, איזה תחום להטמיע בתוכי,,, ככל שהקרקע פורייה יותר, מדושנת, בעלת אתגרים, כאשר הסביבה מושכת, מרתקת, הרי הנטייה של הילד, תשאף למקום הגורם למשיכה. העולם מלא ב"מגנטים", ככל שהמגנט האנושי, התרבותי, החברתי קיים, ככל שהבחירה תהא אל מול חוויות, באקלים מיטבי הרי קל לילד ולמבוגר לנטוע העץ במקום המתאים והנכון.

ויקטור פרנקל טוען שאדם שואף למצוא משמעות לחייו, אך הבה כולנו, הורים ומורים נציב לילדים משמעות לכל תחום ולכל הזמן. המשמעות משמשת מגנט נפלא אליו נמשך גם אדם מבוגר. כאשר אני מאמין בילד, הרי הוא חש בכך. הוא יזקוף קומתו באומץ ובנחישות, הדימוי העצמי שלו ירקיע שחקים, הוא יתגבר על כל בעיה שבדרך.

אם מאמינים בי, אתאמץ, אחשוב על דרכים לנצח, אנצל כל תא במוחי כדי להיות יותר ויותר יצירתי כדי שהמאמין בי יהא מרוצה ושמח, שהרי האמונה בי יוצרת גם בו שמחה.

כאשר שואלים ילדים - נערים, כיצד רוצים אתם לראות את בית הספר הטוב? תשובתם היתה מקום שיש בו: יחס, כבוד אהבה, עידוד, שייכות, שיתופיות. אם ננסה להבין לעומק כל מילה משש האמירות על מהו בית ספר טוב, נלמד כי מילות מפתח אלה הם הם המתכון החשוב ביותר בהצלחה.

אני יכול להצליח ולנצח כילד וכאדם מבוגר, אם הפרטנרים שמסביבי, משרים בי אמונה. ילד בכל גיל חש את הסביבה האנושית שמסביבו. היינו, התנהגותו של הילד, הישגיו, תכונותיו, הליכותיו תלויים במאמינים בו.

האמונה בילד מתחילה מהגיל הצעיר ביותר. יכולה אמא לבקש מבנה שלמד ללכת, להגיע אליה כדי שהיא תרים אותו גבוה...גבוה... הילד בוכה ולא זז, מצפה לאמו שתגיע אליו, האם עומדת במקומה , לאט הילד קולט את המסר, הוא קם והולך לאמו. האם שידרה לו אמון מלא "אתה תצליח", כן בודאי הוא זכה לחיבוק אמו.

העידוד היא מילת מפתח בפיתוח האמונה. עלינו להעריך כל אדם ללא תנאים, הערכה כפי שהיא, קיים שוני בין כל בני האדם.

חשוב לזכור שלכל אחד תהליכי שינוי האופייניים לו. בקצב , בצורה, בדרך ובאופי.על כן הכללים משתנים בכל אחד. לכל ילד חשיבה שונה ולכן הדיבור, הצורה והתוכן צריכים להתאים לכך כאשר ילד חש כי הסביבה, החברים, המורים וההורים מאמינים בו. הרי הביטחון האישי מתחזק, זה מהווה עידוד רב.

ילד החש כי מאמינים בו, יקח על עצמו אחריות רבה לנסות ליצור, ולקדם תחומים חדשניים שלא התנסה בהם. חשוב להדגיש כי חיזוקים חיוביים, שיחה אישית ועידוד מוסיפים תחושת האמונה ביתר שאת.

בכל תקופה, בכל דור יש לנו הורים ומורים, רצון עז לנצח - להצליח בחינוך ובעיצוב ילדינו. הרב קוק מדגיש כי הדור משתנה כל הזמן ועל כן עלינו למצוא את הכלים המתאימים לאותו דור. עלינו לשאול עצמנו כל הזמן כיצד להיות אדם משפיע, מחנך, הורה או מורה המשאיר חותם על הילד ומעצב אותו בעידן המורכב של ימינו? כיצד להיות יצירתי, עצמאי, אך בעל סמכות בבית ובחברה.

אפשר וניתן להתגבר על דילמות אלה אם נחדיר בתוכו של הילד את האמונה ונבהיר לו כי אנו מאמינים בו, סומכים עליו,או אז הוא ישא על גבו אחריות. התנהגותו של הילד תלויה רבות באמונות ובאמונה שאנו מקנים ומשדרים לו. להתקרב אליו, לתת לו תחושה שאנחנו רוצים בטובתו, להיות לו לכתובת לפתרונות מעשיים, לקבוע זמן מדי יום לשיחה אישית בבית, ומדי שבועיים לפחות לשיחה אישית עם כל ילד בבית הספר.

בצד אהבה, כבוד, יחס עידוד ואנושיות, צריך גם להטיל מרות, סדר וארגון, השילוב החכם הוא הדגם המנצח. קיימות תיאוריות המדגישות כי עד גיל 3, השלב הקריטי בהם נבנה האמון הבסיסי של הילד בעולם החיצוני, האמונה בילד מקטנות, יוצרת בו אמון לעולם הסובב אותו. ילד וכך בהמשך דרכו יציית לרוב למי שהוא אוהב, מעריך, למי שמקנה לו אמונה. השיתופיות עם הילדים בחשיבה ובעשייה, שיתוף הפעולה הדינמי והמעשי, מהווים מוקד חשוב בהצלחה.

חובה עלינו לשלב אנושיות, אינטליגנציה רגשית, יחס אהבה אמפתיה והקשבה היוצרת קרבה. בדרך זו חש הילד כי רוצים בטובתו.

נתינת חיזוקים חיוביים לאורך כל התהליך ולכל אורך הדרך הוא המוטיב המרכזי ברכישת האמונה בילד.

ניטשה אומר: "אם יש לך למה תוכל לעשות כל איך", אם בונים לילד תשתית ערכית, מוחית, התנהגותית מתוך אהבה וכבוד, הרי שיש לו סיבות נפלאות להתגבר על תקלות, קשיים ולנצח. המוטיבציה להצליח תלוי בתחושתו של הילד עם סביבתו המעניקה לו אמונה. חשוב שמורים והורים יקנו לילדים הרגלים קבועים, כך הילד יקפיד על אסרטיביות, מוטיבציה, נחישות והעזה. הוא יהא יותר יצירתי ויגיע למקומות רחוקים ולא מוכרים אך עם ביטחון עצמי משלו - שידריכו אותו לנסות.

מותר למורים ולהורים להיות לפעמים "לא נחמדים" במצבים מוגדרים קשים, אפשר גם להביע כעס מדי פעם, כעס המביע ביקורת. אך הכעס צריך להיות מלווה באהבה. הקניית מערכת הרגלים וקיום דיאלוגים קבועים יצרו את הקרבה המבוקשת.

אנו יודעים שלחברים השפעה רבה מאד על חבריהם. הבהרנו חשיבות מנהיגות נוער שתהא ערכית, תורנית, חברתית, התנהגותית והישגית, שהרי נוער משפיע על נוער, חובה עלינו לטפח מנהיגות הנוער שתשרה אווירה של אמונה בחבריהם, שתימנע מזלזול, מציניות, ומפגיעות, שתדגיש התחומים החיוביים בחברים, ילד החש כי החברים מאמינים בו, הוא שמח ומאושר. מסוגל לעגן כל נימי נפשו כדי להתגבר על תקלות ומשימות ולמלא כולו באתגרים ובמצוינות.